שם
דואר אלקטרוני
התרשמות כללית מהאתר
התמצאות וניווט
עיצוב ונראות
על מה תשמח לקרוא עוד

18-12-2011

תעשיה לצד תיירות וסביבה בים המלח

מאת נעם גולדשטיין, סמנכ"ל תשתיות במפעלי ים המלח
המאמר פורסם ב15.12 באתר News1.

תעשיה, תיירות וסביבה יכולים וצריכים לשכון יחדיו באזור הייחודי הזה. זה קורה כבר מעל לארבעים שנה וזה צריך להמשיך לקרות. על כל אחד מאיתנו לראות את האינטרסים של האחר במקביל לאלו של עצמו ולשלבם זה בזה.

ים המלח הוא אחד המקומות היפים והמיוחדים שיש לנו בארץ וגם אני חושב שיש לשמור עליו למענינו ולמען הדורות הבאים.

יש הטועים לחשוב כאילו מפעלי ים המלח הפכו את האגן הדרומי לבריכה תעשייתית. כאילו שאלמלא מפעלי ים המלח היו קיימים, הים היה נותר כים פתוח באגן הדרומי – כמו בתמונות שאנחנו זוכרים מספרי הגאוגרפיה. המציאות שונה לחלוטין, ללא פעילות מפעלי ים המלח היה האגן הדרומי יבש לחלוטין. באותו אגן, שלחופו שוכנים בתי המלון באזור, קיים גוף מים אך ורק משום שמפעלי ים המלח מזרימה לשם מים מהאגן הצפוני. פעילות זו מאפשרת כמובן את קיום התעשיה ובאותה עת גם את הפעילות התיירותית המבורכת.

מקור חשוב לייצור דשנים

ים המלח מכיל בתוכו ריכוזי מלח נדירים וייחודיים המאפשרים למפעלי ים המלח, שאני עובד בה כבר 25 שנים, לפעול ולייצר. המינרלים המופקים ממנו ונמכרים ברחבי העולם מאפשרים את הגדלת היבולים, עמידותם בפני מחלות, ובמעגל שני האבסת בקר ובעלי חיים המשמשים בתעשיית המזון. העולם הולך ומתפתח, מדינות עולם שלישי ומדינות בעלות אוכלוסיה שגדלה, מתחילות לאכול יותר ולשפר את התזונה שלהן. כדי שזה ייקרה – צריך דשנים. ים המלח הוא אחד מהמקורות החשובים לייצורם של דשנים אלו.

מפעלי ים המלח מייצרים את האשלג והברום החשובים כל כך לקיומנו, אך הם אינם המרוויחים היחידים ממנו; מעצם פעילותם של המפעלים, הם מאפשרים את קיומו של האגן הדרומי של ים המלח. הם מאפשרים לנופשים ולתיירים בבתי המלון לרחוץ בים שהוא בעצם בריכה שמפעלי ים המלח ממלאים אותה בעצם פעילותם.

גם הנגב ותושביו יוצאים נשכרים מפעילות המפעלים: מפעלי ים המלח מעסיקים אלפי עובדים באופן ישיר וכ-30,000 משפחות רובן בנגב, מועסקות בזכות קיומו של האגן הדרומי. ים המלח הוא המקור לכ-20% מהתוצר המקומי הגולמי הכולל של אזור הנגב והוא המקור לייצוא ישראלי של כעשרה מיליארד שקלים בשנה ומהווה מרכיב חשוב ביותר במאזן התשלומים של ישראל. ים המלח מכניס לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקלים כל שנה מתמלוגים, רישיונות, אשרות ומסים והוא תורם באופן קבוע מיליארדי שקלים לחיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל באמצעות מניית חברת כיל (החברה האם של מפעלי ים המלח), המהווה מרכיב חשוב ומרכזי כמעט בכל קרן פנסיה וקופת גמל.

אני מאמין שתעשיה, תיירות וסביבה יכולים וצריכים לשכון יחדיו באזור הייחודי הזה. זה קורה כבר מעל לארבעים שנה וזה צריך להמשיך לקרות. על כל אחד מאיתנו לראות את כל האינטרסים של האחר במקביל לאלו של עצמו ולשלבם זה בזה. אני מאמין שבמקרה שלנו ישנו שילוב אינטרסים נדיר בין צרכי תעשיה מצד אחד לצרכי תיירות וסביבה מהצד השני.

התעשיה במפעלי ים המלח היא מיזם היסטורי וציוני מאין כמוהו שמתקיים עוד מתחילת שנות החמישים הודות לחזונו של בנימין זאב הרצל ואני גאה להיות חלק ממנה.

4 תגובות

  1. מוטי מאן

    18-12-2011 | 15:02

    מעבר לכל הפרסומים והפופוליזם בנושא ים המלח, טוב לקבל דעה מלומדת וחדשה בנושא.

  2. שמוליק

    18-12-2011 | 15:31

    אכן מאמר מלומד!
    אך אתקן כי מפעלי ים המלח קיימים מעל שמונים שנה ותמיד ..תמיד שכנו לצד תיירות שהיתה כבר אז במקום.נכון שלא היו מלונות…אך תיירות הייתה גם הייתה וגם היום שניהם בכפיפה אחת והתיירות היום רק צריכה יותר את המפעלים לעצם קיומה באיזור זה..

  3. עינת

    30-01-2012 | 14:53

    שלום רב

    שמי עינת, משפחתי ואני בשליחות בחול במסטריכסט הולנד
    יש כאן כעשר משפחות מישראל שגרות וילדינו לומדים בבבית ספר בנלאומי
    בית הספר יש ילדים ממאה לאומים שונים united word colleges
    בבית ספרנו יש מסורת של יריד לאומי שבו כל מדינה מציגה את הארץ שלה בדוכן ססגוני
    השנה בחרנו ליצג את ארץ ישראל דרך ים המלח היריד מתקיים בתאריך 10/3/12 הדוכן כולל תפאורה, הפעלה ועוד

    רציתי לשאול האם ניתן לקבל דרכם פוסטרים /פלייארים / תמונות או כל דבר שקשור ליצוג ים המלח ושיכול לעשות לנו בפרוייקט הבנלאומי הזה

    תודה מראש
    ממתינה לתשובתכם ולטיפטלכם המסור
    עינת כהנוב לוינטל

  4. מפעלי ים המלח

    05-02-2012 | 17:29

    שלום עינת, נשמח לסייע. אם תוכלי לשלוח את כתובתך המלאה לאימייל הבא:
    content.icl@gmail.com
    נשמח לשלוח לך כמה דברים שיוכלו לסייע לך בפרויקט.
    תודה והמשך יום נעים,

    מערכת בלוג מפעלי ים המלח.

הוסף תגובה






דוח אחריות תאגידית