שם
דואר אלקטרוני
התרשמות כללית מהאתר
התמצאות וניווט
עיצוב ונראות
על מה תשמח לקרוא עוד

14-11-2011

מעל ומעבר לקו הירוק

מאת מערכת בלוג מפעלי ים המלח

קוראים יקרים שלום,

לעתים נחה עינינו על פרי יצירתו של כותב אחר, יהיה זה בלוגר, כותב תוכן או עיתונאי, ששופך מעט אור על נושא ים המלח ופעילות מפעלי ים המלח. צירפנו לכם בטקסט הבא פוסט שנכתב על ידי מירון אורגד עשת (התפרסם בקפה דה מרקר, 31.10.11), ועוסק בים המלח מנקודת מבטו של אדם הרואה בפעילות האדם באזור כפעילות מבורכת. לא מדובר בפוסט הנכתב "מטעם" אלא דעה אחת, של איש אחד, המציגה עובדות שעד כה נעלמו מעיני רבים. קריאה מהנה:

מעל ומעבר לקו הירוק

מאת מירון אורגד-עשת,

ההתגייסות להצלת ים המוות הגוסס ומתכווץ היא המשך נאות לדיון הירקרק. על פי אותו דיון, הפעילות האנושית הכרוכה בכריית מחצבים ועיבודם מהווה רעה חולה העלולה לקצר את ימינו עלי האדמות כמו גם את "חיי" האדמות עצמן.

הטענה כי הפגיעה בערך הנוף הייחודי כתוצאה מהתערבות בני האנוש במעשה הבריאה, מתעלמת מהתועלת הרבה שצמחה מכך.  כמו כן היא  מעצימה את כוח ההרס הטמון במעשה האנושי מעל ומעבר לסביר,לנהיר ולמצניע לכת.

ראשית, לא מעט עדויות גיאולוגיות מצביעות על התכווצות והתרחבות של  ים המלח ללא כל קשר לפעילות בני האנוש. זמן רב טרם שההומו סאפיאנס עבר משלב ההישרדות לשלב ההתרבות והפעילות התעשייתית כבר נרשמו עליות וירידות בשעורי הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה (ע"ע עידן הקרח).

שנית, הפעילות האנושית שתרמה לכאורה להתכווצות האגם המלוח הביאה ברכה רבה להמונים ולא רק לאותם יחידי סגולה ובעלי מאה. הטיית מי הירדן ושאר נהרות ונחלים מלזרום אל הימה המלוחה, שימשו ומשמשים מנוף כלכלי חשוב ורב ערך לשיפור רמת חייהם של רבים וטובים מחלוצי השיבה לציון ועד לבני ציון בימינו אלה ממש.

פעילות נוספת הגורמת לים המלח להתכווץ היא כריית המחצבים והפקת המינראלים. ממש כהטיית מי הנהרות והנחלים המזינים את הימה המלוחה, גם פעילות זו הביאה ברכה רבה. החל מייצור הדשנים להגברת הייצור החקלאי וכלה בהפקת שורה ארוכה של מוצרים בתעשיות המבוססות על אוצרות ים המלח. לפנינו שרשרת מזון המביאה ברכה ליצרנים ומשתמשים רבים ומגוונים שתקצר היריעה מלמנות.

נראה שהפעילות אותה מעודדים כעת בפרסומות – משלוח מסרונים כדי להבטיח את מקומו של ים המלח בין שבעת פלאי העולם המודרני – פעילות זו עשויה לגרום לזיהום סביבתי רב ועצום (בדמות האנרגיה הנדרשת למסירת כל מסרון), שלא לדבר על הזיהום שייגרם אם התיירות לאזור תתגבר.

טרם שמענו נציג ירוק אחד המחשב את שיעור העומס הסביבתי הגלום בהבאת תייר אחד מארצות הקור אל חוף ים המלח. מדובר בשינוע יבשתי ואווירי, סלילת כבישים, בניית בתי מלון וכיו"ב. עסקינן בפעילויות עתירות פליטת גזי חממה והפרת איזונים אקולוגים אשר, ממש כמעוף הפרפר בעמק האמזונס, עלולות לערער סדרי אקלים ועונות שנה.

כאן יפה להזכיר כי מאז פרצה המהפכה התעשייתית לאוויר העולם וזיהום הסביבה החל לצמוח בצורה אינטנסיבית, גבר קצב גידול האוכלוסין ותוחלת החיים גדלה כפליים (במאה ה-18 באירופה חיו עד גיל 35 בממוצע ואוכלוסיית העולם מנתה כמיליארד נפש).

אין כל סיבה ירוקה להניח שבעתיד תוחלת ואיכות החיים לא ימשיכו להשתפר בכיוון מעלה. בעולם שבו אין ארוחות חינם וכמעט הכול מסתכם במשחק סכום אפס, תמיד כדאי לבדוק מה החלופה שתצמח בהימנעות מפעילות זו או אחרת. כשמדברים על הקו הירוק בהקשר האקולוגי, השאלה היכן הוא עובר הרבה יותר מורכבת מהמקביל המדיני. בהקשר של ים המלח או בכינויו הלועזי ים המוות, נראה כי הוא לא ממש  עובר בנקודה הכי נמוכה בעולם.

לפרסום בקפה דה מרקר

תגובה אחת

  1. רן ורסנו

    16-11-2011 | 8:38

    יפה שישנם כאלה המכירים את פעילותה האמיתית של כי"ל ולא מלעיזים כאספסוף

הוסף תגובה






דוח אחריות תאגידית