שם
דואר אלקטרוני
התרשמות כללית מהאתר
התמצאות וניווט
עיצוב ונראות
על מה תשמח לקרוא עוד

11-08-2011

מבקר המדינה קובע

מאת מערכת בלוג מפעלי ים המלח

מפעלי ים המלח התריעו כבר ב-1971 על סכנת ההצפה של בתי המלון , אך רשויות המדינה לא נקטו צעדים נדרשים כדי למנוע אותה

דוחות מבקר המדינה (2003, 2005): המדינה נושאת באחריות למצב ועליה לדאוג להגנות בתי המלון בים המלח.

"אף שכל הגופים הקשורים (משרד התיירות; החברה לפיתוח חוף ים המלח, חבל סדום וערד בע"מ; מינהל מקרקעי ישראל; והמועצה האזורית תמר) לפיתוח אזורי התיירות האמורים ידעו כבר בשנת 1971 שעליית מפלס הבריכה עלולה לגרום בעתיד להצפת החוף, הם עודדו את פיתוח האזורים האלה בלי לתת פתרון של קבע לבעיה" (דוח מבקר המדינה, 2003, עמ' 761; דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 715).

"בשל ניצול מי הירדן המזינים את ים המלח ועקב שנים שחונות, נוצרה, בעשורים האחרונים, נסיגה מתמדת של מי הים והחל תהליך של ייבוש באגן הדרומי של הים. מכוח חוק הזיכיון בנתה חברת מפעלי ים המלח על האגן הדרומי שיבש כמה בריכות תעשייתיות ומוזרמים אליהן מי ים הנשאבים מן האגן הצפוני. השטחים באזורים עין בוקק וחמי זוהר שיועדו לתיירות שוכנים לחופה של אחת הבריכות (בריכה 5), ולא לחופו של ים טבעי, והנופשים מתרחצים בבריכה זו" (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 717).

"כבר בשנת 1971 התריע מנכ"ל מפעלי ים המלח לפני מקבלי ההחלטות הקשורים לפיתוח אזורי התיירות: משרד התיירות, מנהל מקרקעי ישראל, החברה לפיתוח והמועצה האזורית תמר, על סכנת ההצפה הנשקפת לחוף שליד בריכה 5, אולם למרות זאת הוחלט לפתח בו אזורי תיירות" (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 717).

"בחוות דעת פנימית של מנהל מקרקעי ישראל מאוקטובר 1971 נאמר ש"יש למנוע בעתיד הקמת בתי מלון ומבנים אחרים בטווח ההצפה של המים" (דוח מבקר המדינה, 2003, עמ' 763).

"נוכח האמור לעיל התבקש לכאורה עוד ב-1971 שהגופים הקשורים לפיתוח אזורי התיירות: משרד התיירות, ממ"י, החברה לפיתוח והמועצה האזורית יפסיקו לעודד בנייה נוספת במקום, או יתכננו את הקמת המבנים באזורי התיירות במקומות גבוהים יותר, באופן שהמפלס הנמוך ביותר של המבנים, לרבות היסודות, יהיה גבוה ממפלס המים המרבי שאליו ניתן מהבחינה הטכנית להרים את הסוללות התוחמות את הבריכה. אולם, כפי שיתואר להלן, הגופים הממלכתיים שעסקו בפיתוח האזור לא פעלו כמתחייב מהמידע שהיה לפניהם" (דוח מבקר המדינה, 2003, עמ' 764).

"המשרד (התיירות), החברה לפיתוח ומנהל מקרקעי ישראל עודדו בנייה בשני אזורי התיירות הנדונים, ובשנים 1980 – 1988 הוקמו באזורים אלה שמונה בתי מלון, ובהם 1350 חדרים, וכן מסעדה ומרכז מסחרי, חלקם על שפת בריכה 5. הבנייה נעשתה בידיעה ברורה של כל הגורמים האחראים שהחל ב- 1995 עלולים היסודות של המבנים להיות מוצפים, והחל ב-2012 ייתכן ויוצפו אף הקומות התחתונות שלהם, אם לא יוגנו. יצויין, שרוב מקימי בתי המלון (חוץ משלושה) וכל מקימי המבנים המסחריים, חתמו לפני מפעלי ים המלח על מסמך, ולפיו ידוע להם שמפלס מי הבריכה עולה בהתמדה" (דוח מבקר המדינה, 2003, עמ' 765).

"בדצמבר 1992 התקיימה ישיבה בהשתתפות שר האוצר ושר התיירות, נציגי משרדיהם ונציגי המינהלה, ובישיבה סוכם כדלהלן:

1. הממשלה תודיע ליזמים כי היא נושאת באחריות להקמת הגנות ישירות בעין בוקק וחמי זוהר.

2. אגף התקציבים ומשרד התיירות יגבשו תוכנית למימון ההגנות (דוח מבקר המדינה, 2003, עמ' 766 -767).

"התשתיות ובתי המלון הראשונים באזורי התיירות נבנו בלא שניתנה הדעת על בעיית המפלס העולה, למרות שכל הגופים הקשורים לפיתוח התיירות ידעו על הבעיה, ניתנו אישורים לבניית בתי מלון נוספים באזורים האמורים; ובתכנונם ובבנייתם של בתי המלון הובאה בחשבון רק סכנת ההצפה הנשקפת להם בטווח הקצר. יצויין כי עד שנת 2005 הוקמו באזורי התיירות בעין בוקק ובחמי זוהר כ – 4000 חדרי מלון." (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 717).

"משהתברר כי עליית המפלס הנמשכת של בריכה 5 עלולה לגרום להצפת החוף, היה על הגופים הנוגעים בדבר להיערך מיד למציאת פתרון קבע לבעיה זו, אך הדבר לא נעשה" (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 717).

"במועד סיום המעקב מנה משרד מבקר המדינה עשרה גופים שבזמן כלשהו היו אחראים לטיפול בנושא פתרון הקבע. עוד הועלה כי בשל ריבוי הגופים המטפלים בנושא פתרון הקבע, התחלפותם התדירה וחוסר התיאום ביניהם, יש שגוף אחד פעל בניגוד להנחיות האחר" (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 721).

"כבר משנת 1971 ידעו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר על העלייה המתמדת במפלס המים בבריכה 5 ועל הסכנה הנשקפת מכך לבתי המלון השוכנים על שפת הבריכה, ולמרות זאת המשיכו לקדם את בניית בתי מלון בחוף" (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 726).

"כל מקבלי ההחלטות מ-1971 ואילך לא נתנו את דעתם על המשמעויות ארוכות הטווח של עליית המפלס של בריכה 5, והחליטו לפתח לידה אזורי תיירות אף שכבר היה ידוע כי מיימי הבריכה עלולים להציף את בתי המלון. עקב כך תידרש המדינה לשלם על הבעיה מחיר יקר מאד" (דוח מבקר המדינה, 2003, עמ' 772).

לחצו כאן כדי לקרוא הנוסח המלא של דוחות מבקר המדינה 2003, 2005

2 תגובות

  1. ירון

    11-08-2011 | 9:26

    אז מדוע בכלל הדבר עלה לבדיקה?

  2. avner-tabib אבנר טביב

    15-08-2011 | 17:21

    צריך להתעורר וצריך לעורר את דעת הקהל ויש שני דרכים.
    וכול זה בסימן "מפעלי ים המלח מזרימים חיים בים המלח" בסדום.
    אחת בסימן של רוח הזמן והיא מחאה וצעדה.
    והשנייה מועד קבוע כול שנה של צעדה עם פרסום ופליירים.כמו שיש צעדת ירשלים.
    הדרכים הם:
    1. לארגן צעדת מחאה אחר הצהרים מ-P88 לאורך
    תעלת ההזנה עד לאזור המלונות , כ-10 ק"מ בסיום הערב מופע גדול,
    עם זמר או להקה ידועים,כולל זיקוקים ולפידים.
    הסעות להערים השונות, ומבתי המלון. למופע.

    2. לקבוע מועד קבוע חנוכה או בסוכות או בפסח.
    עם המון פרסום בעיתונות והתקשורת.
    על מועד צעדה.כולל אורחי בתי המלונות.
    מ-P88 לאורך התעלה עד לאזור המלונות .
    המסלול של שעתיים עד שלוש שעות הליכה.
    מסלול קצר עד P5 ומשם הסעות לאזור המופע.
    חלוקת פליירים כובעים ארטיקים מופע לילדים ולנוער,
    עובדי ים המלח עם חולצות מתאימות,
    זמר או להקה טובה ששווה להתאמץ שהנוער ישמח לבו.
    קטעי קישור יהיו על העשייה של מפעלי ים המלח וחלוקת CD.
    פתיחת דוכנים חלוקת חולצות וכובעים כולל ארטיקים .
    וכול זה בסימן מזרימים חיים לים המלח.

הוסף תגובה






דוח אחריות תאגידית