שם
דואר אלקטרוני
התרשמות כללית מהאתר
התמצאות וניווט
עיצוב ונראות
על מה תשמח לקרוא עוד

19-07-2011

שמירה על הסביבה כערך חשוב וכמרכיב עיקרי בתהליכי הייצור

מאת מערכת בלוג מפעלי ים המלח

השילוב בין האוצרות הטמונים במימי ים המלח לבין המדע והטכנולוגיה המתקדמת, יחד עם תהליכי הייצור המיוחדים והמודעות הסביבתית, הופכים את פעילות מפעלי ים המלח לתהליך מיוחד במינו הדואג לסביבה.

ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם, הוא מאגר מרוכז של מינרלים ומלחים, ביניהם ארבעה יסודות שחיוניים לגוף האדם ולסביבה: נתרן, אשלגן, ברום ומגנזיום, בריכוז גבוה פי 10 מאשר בים התיכון. בנוסף, אזור ים המלח מתברך באקלים המאופיין בימי שמש לאורך כל ימות השנה ובלחות נמוכה מאוד. ניצול אנרגיית השמש בתהליך הפקת המינרלים על-ידי מפעלי ים המלח שוות ערך לאנרגיה שמפיקים 14 מיליון טון דלק בשנה, עובדה שהופכת את מפעלי ים המלח למפעל שעושה שימוש בהכי הרבה אנרגיה סולארית בעולם.

הרעיון הראשוני לפיתוח האזור באמצעות המשאבים הטבעיים שבו עלה בספרו של לייב לוינסקי, "מסע לארץ ישראל בשנת ת"ת" (היא שנת 2040), שפורסם בשנת 1892. גם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, חזר על החזון בספרו אלטנוילנד (Altneuland), ותיאר את האזור כמקום של תעשיה משגשגת.

משה נובומייסקי

בעקבות הספר, הגיע לארץ ישראל מהנדס מכרות צעיר בשם משה נובומייסקי בשנת 1911, כדי לבדוק את האפשרות להפיק את המינרלים ממימי ים המלח. בסופו של דבר, לאחר מאבקים רבים, השיג לבסוף נובומייסקי מממשלת המנדט הבריטי את הזכיון להפקת אשלגן וברום, והפך את חברת האשלג הארצישראלית למפעל מוצלח.

מפעל כה מוצלח, שבשנת 1940 היווה היצוא ממנו 40% מכלל היצוא מהארץ. במלחמת העצמאות נסגרו מפעלי ים המלח בשל המלחמה והוקמו מחדש 4 שנים לאחר מכן: בשנת 1952, החליטה הממשלה להקים חברה ממשלתית, "מפעלי ים המלח", השייכת לקבוצת כימיקלים לישראל, אז חברה ממשלתית.

בשנת 1961 נכנס לתוקפו חוק זיכיון ים המלח, שקובע כי למפעלי ים המלח יש את הזיכיון  להפקת מינרלים מים המלח, כולל חכירת קרקעות הדרושות לשם כך. תוקף הזיכיון נקבע עד ל-31 במרץ 1999, אך תיקון לחוק בשנת 1986 האריך את הזיכיון ב-30 שנים נוספות, עד שנת 2030. בשנות ה-90 הופרטו מפעלי ים המלח וכימיקלים לישראל (כיל) לציבור ולבעלי שליטה, והחל משנת 2000 כל מניות מפעלי ים המלח מוחזקות בידי כיל.

איך מפיקים את האשלגן ואת שאר המינרלים?

הפקת האשלגן מתבצעת במספר שלבים:

1. ראשית, נשאבים מי ים המלח המכילים את האשלגן מהאגן הצפוני של ים המלח לאגן הדרומי של ים המלח, שהוא בעצם מערכת בריכות אידוי סולארי בשטח של כ-150 קמ"ר.

2. לאחר מכן, בתהליך ידידותי לסביבה ותוך ניצול אנרגיית השמש מאדים את התמיסות והופכים את התמיסות למרוכזות יותר. בשלב הראשון שוקע מלח השולחן שהוא מסיס פחות מהמלחים האחרים. לאחר הוצאת מרבית מלח השולחן מגיעה התמלחת לרוויון במינרל הנקרא קרנליט (המכיל אשלג, מגנזיום כלורי ומלח שלחן) תמלחת זו מועברת למערך בריכות נפרד בו משוקע הקרנליט בדרך של אידוי סולרי.

3. בהמשך, נאסף הקרנליט  באמצעות דוברות ש"מגרדות" את הקרקעית ואוספות את המשקעים, שנשלחים להפקת האשלג והמגנזיום, וכמובן מלח הבישול. התמלחת הנותרת עשירה בברום ומועברת למפעל הברום.

4. בסופו של דבר, עודפי התמלחות  מושבים לים המלח לזאת ללא חומרים מזהמים או כאלה שמקורם אינו בים.

קרנליט
אשלג





המוצרים שמופקים במפעלי ים המלח משתמשים לשימושים רבים: האשלג שהוא המוצר העיקרי, משמש בעיקר לדישון.  הברום משמש בתעשיית האלקטרוניקה כמונע בעירה ולשימושים רבים נוספים, המגנזיום שהיא המתכת הקונסטרוקטיבית הקלה בעולם משמשת בתעשיית הרכב ובייצור האלומיניום ומלח השולחן משמש למאכל ולשימושים אחרים.

חברת 'מפעלי ים המלח' רואה עצמה חלק מהסביבה המיוחדת הזו ופועלת לשימורה. מדיניות חברה זו מיושמת באמצעות חינוך והדרכה של כלל הדרגים במפעלים, תוך שיתוף פעולה עם הגורמים האמונים על הגנת הסביבה. החברה פועלת בדבקות על מנת לשמר את הייחוד של האזור שבו תעשייה, סביבה, תושבים ותיירות חיים בכפיפה אחת.

3 תגובות

  1. ניב

    19-07-2011 | 23:09

    גם כשיש כבר מחצב שניתן להרויח ולהביא איתו מזומנים למדינה ( מיסים)
    כל מיני יפי נפש תל אביבים , עלק ירוקים , מתפלספים ומקטרגים .
    כולם גיבורים גדולים , בא נראה מה יקרה בלי היצוא של כיל , בלי תעסוקה לעשרות אלפים בנגב , ובלי מיים בברכה שמשמשת את המלנות בים המלח .
    אנשי הנגב וים המלח – היו חזקים , שימו פס ותחזק ידיכם .
    אני ביקרתי במפעל שלכם והתרשמתי עמוקות מהעשיה ומהכנסת האורחים .
    האל יהה לצידכם
    ניב

  2. יוחנן

    20-07-2011 | 8:20

    כתבה יפה,אך אין קשר אם הכותרת
    הייתי כותב "מפעלי ים המלח חלום של הרצל"
    " ב 1940 ..40% מכלל היצוא מהארץ."

  3. avner tabib

    20-07-2011 | 17:49

    סדום ועמורה זה המקום –כולם זוכרים את סיפור המקורות.
    זעקת סדום ועמורה כי רבה, וחטאתם כי כבדה מאד.(וירא יח'- כ')
    וה' המטיר על סדום . ועל עמורה גפרית ואש .( וירא יט'- כד')
    ומפעלי ים המלח הפריח את המקום.
    אם נדפדף בספרי ההיסטריה, ירא שממה, מדבר,שודדי דרכים.
    והיום האזור חי ,יש חיים, יש תיירים,יש מרפא, ויש פרנסה.
    אלפי עובדים מתקיימים בזכות האזור הפורח.
    לא היו חיים, ולא הייתה נפש חייה באזור,- ללא מפעלי ים המלח.
    כולם יוצאים נסקרים –התושבים, העובדים,הבעלים, התיירים.
    ובעיקר המדינה. מהתיירות ומהמיסים,ומהחקלאות ומהמחצבים.
    צריך לחשוב על העתיד לדורות הבאים.

הוסף תגובה






דוח אחריות תאגידית