שם
דואר אלקטרוני
התרשמות כללית מהאתר
התמצאות וניווט
עיצוב ונראות
על מה תשמח לקרוא עוד

11-07-2011

ים המלח, הסיפור האמיתי

הסיפור האמיתי שפרסמה מפעלי ים המלח בידיעות אחרונות, יולי 2011.

כבר ארבעים שנים שבתי המלון לאורך החוף הדרומי של ים המלח מושכים אליהם, בכל שנה, כמיליון תיירים מהארץ ומהעולם. התיירים מגיעים לנפוש ברצועת החוף הקדומה ולהשתכשך (או סתם לצוף על הגב) באתר שמסעיר את דמיונו של האדם מאז ימי התנ"ך. אבל, האמת היא שרק תודות לבריכת ענק (פעם וחצי משטחה של ת"א – יפו) אליה מוזרמים המים באופן מלאכותי, קיים החוף של ים המלח שכולנו מכירים. מתקשים להאמין? עובדה. מאז הוקם המוביל הארצי בשנות השישים של המאה הקודמת והקמת מפעלי מים נוספים באזור, זרימת המים לים המלח נפסקה כמעט כליל. התוצאה: החלק הדרומי של ים המלח, שקרקעיתו גבוהה יותר, התייבש כליל. למרבה המזל, מפעלי ים המלח מזרימים מים לבריכות ענק המדמות את הים  ומהוות את התשתית שמאפשרת לכולנו ליהנות מים ובתי מלון לחופו. מפעלי ים המלח, מזרימים חיים לים המלח.

מי שעקב בשנה האחרונה אחר דיווחי התקשורת, לא יכול היה להחמיץ את העיסוק התקשורתי המגוון והמוגבר בים המלח. מחד, ים המלח נכנס לרשימה המצומצמת של אתרי טבע שעלו לגמר התחרות הבינלאומית היוקרתית: "שבעת פלאי עולם הטבע". ומאידך, אחרי שנים ארוכות בהן איימה סכנת הצפה על המלונות לאורך חופו הדרומי של ים המלח, התקבלה בימים אלה המלצה לאמץ את הפיתרון שהציעו התאחדות בתי המלון, המועצה האזורית תמר, הגופים לשמירת הסביבה ומפעלי ים המלח ולבצע 'קציר מלח' שימנע את ההצפה ויציל את אתרי התיירות.  במקביל, כבר שנים ארוכות מספרים לנו שים המלח מתייבש ונעלם. מבולבלים? בצדק. הגיע הזמן לספר את הסיפור האמיתי של ים המלח.

המוביל הארצי ייבש את ים המלח

משחר ההיסטוריה ים המלח מתכווץ ומתרחב חליפות. בתקופות גשומות אגן ההיקוות של הים התרחב, ובתקופות שחונות הוא התכווץ. הנדנדה הזו נמשכה, עד שב-1964 הוקם 'המוביל הארצי'. כידוע, 'המוביל הארצי', הוא קו המים העיקרי של מדינת ישראל, במסגרתו מובלים מי הכנרת  לברזים של רובנו, כמו גם לשדות ולפרדסים. הבעיה: אין עודף מים במדינת ישראל, אותם מים שזורמים אצלנו בברז, הם בדיוק אותם מים שאינם זורמים מהכנרת לים המלח.

גם היום אנחנו רואים בהקמת ה'מוביל הארצי' מפעל  ציוני כביר, יחד עם זאת  חשוב להכיר גם את המחיר שהוא גבה. במילים אחרות: כדי שהכנרת לא תתרוקן בשל שאיבה מוגברת, נחסם סכר דגניה והופסקה כמעט כליל זרימת המים בירדן הדרומי, שהוא ספק המים העיקרי של ים המלח. אם עד הפעלת המוביל הארצי זרמו מהכנרת דרך הירדן הדרומי אל ים המלח למעלה מ-1.4  מיליארד קוב בכל שנה, הרי שמאז שפועל המוביל הארצי (כמו גם מפעלי מים נוספים שהוקמו בארצות שכנות), כמות המים שזורמת לים המלח הצטמצמה ביותר מ-90 אחוז.

מאחר שבכל שנה מאבד ים המלח מאות מיליוני קוב מים בשל אידוי טבעי, ההשפעה של הפעלת המוביל הארצי על מפלס ים המלח הייתה מיידית ודרמטית. משום שקרקעית האגן הדרומי של הים (החלק שנמצא מדרום ללשון המפורסמת) גבוהה משמעותית מקרקעית האגן הצפוני, ירידת מפלס הים קטעה כליל את אספקת המים לאגן הדרומי, כך שלמעשה, מאז אמצע שנות השבעים הוא חדל  להתקיים כימה טבעית והתייבש.

אגן מלאכותי כמשאב לתיירות ולתעשייה

"התייבש"(?!). יש להניח שבשלב זה אתם מרימים גבה. הלא לחופו של האגן הדרומי של ים המלח, באזור שפך זהר ועין בוקק, מרוכזת עיקר התיירות בים המלח.  בדיוק באזור זה ממוקמים 14 בתי מלון, ובכל שנה  פוקדים את האזור כמיליון תיירים מהארץ והעולם להשתכשך במי הים. אז על מה, לכל הרוחות, מדובר? ובכן, זה אולי ישמע מוזר, אבל כל התיירות המשגשגת הזו מתקיימת לחופה של בריכה ענקית ומלאכותית (המשתרעת על-פני 80 קמ"ר –  למעלה מפעם וחצי מהשטח של תל-אביב יפו) שהקימו מפעלי ים המלח לפני  כארבעים שנים לאחר שהאגן הדרומי הטבעי של ים המלח התייבש.  כאן המקום להזכיר כי בשל בעיית הבולענים הנפוצה באגן הצפוני של ים המלח לא ניתן להקים שם אזורי תיירות ובתי מלון.

כאמור, כתוצאה מהקמת המוביל הארצי ופעילות אגירה ושאיבה בירדן ובסוריה, זרימת המים מהירדן לים המלח נפסקה כמעט כליל ובאופן מעשי האגן הדרומי חרב.

בדיוק בנקודה זו נכנסו מפעלי ים המלח לפעולה. כדי שניתן יהיה להמשיך  לקיים את האגן הדרומי של ים המלח, הוקמה תחנת שאיבה שתתגבר על הפרש הגבהים ותעביר מים מחלקו הצפוני של הים לבריכת הענק שהוקמה באגן הדרומי. כתוצאה מכך ים המלח ממשיך להתקיים באגן הדרומי  יחד עם האידוי הטבעי של כ-150 מיליון קוב מים מדי שנה.

האגן הדרומי של ים המלח משמש היום הן לתיירות והן לתעשייה (כחלק עיקרי של מערך הייצור של מפעלי ים המלח), שיכולות לפעול ביחד ובמקום אחד בשל תהליך הייצור הייחודי של מפעלי ים המלח. מדובר בתהליך יחיד מסוגו בעולם, והוא טבעי לחלוטין וידידותי לסביבה.  תהליך זה מתבסס על אנרגיית השמש וכוח הכבידה:  כתוצאה מהאידוי הטבעי שוקע מלח השולחן ומינרלים נוספים באגן הדרומי, בדיוק כפי שהוא שוקע  באגן הצפוני.

כך, האגן הדרומי של ים המלח  ממשיך לחיות למרות נסיגת הים הטבעי. באופן אירוני ומאוד לא הוגן, רווחה לאורך השנים תפיסה שגויה כי ירידת מפלס ים המלח נובעת בעיקר מפעילות 'מפעלי ים המלח'. האמת, כמובן, שונה לחלוטין. לא רק שהמפעלים אינם הבעיה של הים – ביותר ממובן אחד, 'מפעלי ים המלח' הם הפיתרון. עכשיו ברור כי בזכות  'מפעלי ים המלח' והזרמת המים שהם מבצעים לאורך עשרות שנים, חלקו הדרומי של ים המלח קיים ומתפקד גם כאתר תיירותי ראשון במעלה של מדינת ישראל.

תעסוקה לכ-30,000 משפחות

למעשה, לא זה בלבד ש'מפעלי ים המלח' אחראים לעובדה שיש ים שניתן לנפוש בו  הם גם אחראים באופן ישיר ל-9,000 מקומות תעסוקה (כולל בבתי המלון), ומשפיעים על תעסוקה של כ-30,000 משפחות, בעיקר  בערי הדרום, דוגמת  דימונה, באר שבע וערד.

צריך לזכור גם,  שבזכות בריכת הענק שהקימו מפעלי ים המלח, מדינת ישראל נהנית מאזור תיירות ייחודי, שעשוי בקרוב, להיות מוכרז כאחד משבעת פלאי תבל של עולם הטבע.

לקריאה מורחבת של דו"חות מבקר המדינה והחלטה של בית המשפט העליון בעניין ים המלח:

www.yam-hamelach.co.il

2 תגובות

  1. avner tabib

    11-07-2011 | 18:01

    אני ורעיתי הגענו לדרום כעובדים נדרשים בשנת 1979
    התקבלתי למפעלי ים המלח כמו רבים מאזור הדרום והמרכז.
    מפעלי ים המלח מפרנס ומכלכל משפחות רבות מאזור הדרום.
    יש עובדים שהם דור שלישי לעובדי ים המלח.כן ירבו.
    מפעלי ים המלח הוא משפחה וזכות גדולה לעבוד בו.
    מפעלי ים המלח תורם רבות בכול, מכול, כול, כן.
    עם דגש גדול לאיכות הסביבה ולבטיחות.
    ומעודד את העובדים לקחת חלק בהתנדבות למעל תושבי הדרום.
    בכול התחומים בחינוך במועדוניות בתי חולים ולנזקקים.
    ידו מושטת לכול נזקק או חולה.ללא הבדל גזע או דת.
    עובד מצטיין שנתי שנבחר : נמדד גם במקצועיות שלו
    אך בעיקר אם העובד לוקח חלק בהתנדבות ובתרומה לזולת ולאיכות הסביבה.
    כול אזרח יתקבל בברכה: לבקר, לראות, ללמוד, ולדעת.
    ולהיות שותף בעשיה הגדולה והמבורכת לנו ולדורות הבאים.

  2. תושב הדרום

    11-07-2011 | 22:29

    כל הכבוד למפעלי ים המלח !

    בלעדיהם התעסוקה בדרום היתה דלה הרבה יותר והדרום כולו היה פחות מפותח.

    יישר כוח !

הוסף תגובה






דוח אחריות תאגידית