שם
דואר אלקטרוני
התרשמות כללית מהאתר
התמצאות וניווט
עיצוב ונראות
על מה תשמח לקרוא עוד

14-03-2012

פורום CAP – Community Advisory Panel

מאת מערכת בלוג מפעלי ים המלח

פורום CAPCommunity Advisory Panel הינו פורום המתבסס על מפגשים משותפים הנערכים אחת לכמה חודשים, בין נציגי חברות כיל דשנים בנגב – "מפעלי ים המלח" ו"רותם אמפרט נגב" לבין תושבי האזורים הסמוכים למפעלים, גופים ירוקים ועוד. במסגרת הפורום דנים המשתתפים בבעיות ונושאים החשובים לשני הצדדים, ובעיקר בבעיות סביבתיות המדאיגות את התושבים וביוזמות שיתוף פעולה בין החברה לבין הקהילה.

החברות מפעלי ים המלח ורותם אמפרט נגב מנהלות שיח משותף עם ארגוני סביבה, רשויות מקומיות, משרדים ממשלתיים, רשויות סטטוטוריות, אוניברסיטאות ומכוני ממחקר והקהילה האזרחית. השיח עוסק בנושאים שונים הקשורים לפעילות החברה ובנקודות השקתה לחיי התושבים ולסביבה, במטרה לקדם יחסים חיוביים ופוריים. על מנת לקדם את הקשר המשותף הוקם בשנת 2005 פורום CAP במפעלי ים המלח על פי עקרונות תכנית  Responsible Care, וכמה שנים מאוחר יותר הוקם פורום CAP של חברת רותם אמפרט נגב במישור רותם.

במסגרת הפורום של מפעלי ים המלח, בעקבות בקשה שהועלתה על ידי חקלאים מנאות הכיכר, הקצתה מפעלי ים המלח כ-900 דונם לפעילות חקלאית מתוך השטחים שבזיכיונה. כמו כן, הוקמה תחנת ניטור בתוך היישובים על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה המשדרת את תוצאות הניטור און-ליין לאתר אינטרנט, נערכו ביקורים הדדיים של התושבים במפעלי הייצור ועוד.

פעילות הפורומים מתקיימת בהתאם לדגם הפועל מאז אמצע שנות השמונים בצפון אמריקה ובאירופה. הפורום פועל במתכונת הפעילות של CAPs – Community Advisory Panels, הנגזרת מעקרונות תכנית ה- Responsible Care של התעשייה הכימית בישראל. התכנית מותאמת בתכניה לתנאים הסביבתיים והחברתיים בארץ, והיא מיושמת במטרה לחזק את הקשר בין המפעל לקהילה ולסביבה ולפתח שיח מושכל ופורה המבוסס על מידע אמין ומקצועי.

הפורום כולל כשישה מפגשים בשנה בהם משתתפים נציגי התושבים, נציגי המפעלים הארגונים הירוקים, סטודנטים ואורחים מתעניינים. הפורום מקבל דיווחים שוטפים אודות התנהלותו של המפעל ועל עמידתו בתקנים סביבתיים.

בשנים 2010-2009 התקיימו בנוסף לפורומים מפגשים בין התושבים למפעלי ים המלח בנושאים שונים, ביניהם קידום שימור הסביבה באזור סיור לאורך המסוע, היכרות עם מתקן הגז ושילובו בתפעול תחנות הכוח במפעל ועוד. לבקשת התושבים הם שולבו במערך הבטיחות של המפעל כשותפים, הן בתרגול והן במקרי חירום. בנוסף, הפורום סייע מאוד בנושא יחסי קהילה-תעשייה וכן בקידום העסקה של תושבי האיזור.

01-03-2012

יחס נתרן-אשלגן בתזונה חיוני לבריאותנו

מאת מערכת בלוג מפעלי ים המלח

ב29.2 פורסמה כתבה ב Ynet על חשיבות צריכת האשלגן, והיחס בין נתרן לאשלגן בתזונה היומיומית. הכתבה הציגה מחקר אמריקני שמצא כי פער גדול מדי בין צריכת אשלגן לצריכת נתרן – קרי מעט מדי אשלגן ויותר מדי נתרן – מוביל לסיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב וכלי דם.

מתוצאות המחקר עולה כי תזונה מאוזנת ובייחוד איזון ביחס נתרן-אשלגן, היא חיונית להגנה מפני מחלות לב. נתרן שהוא מרכיב במלח בישול (נתרן-כלורי), נמצא במרבית המזונות המעובדים, ואילו אשלגן נמצא בכמות גבוהה בירקות עליים ועמילניים (שמיר, תפוח אדמה), בפירות יבשים ובדגנים מלאים. האשלגן, שהוא מרכיב חיוני לצמח ולכל אורגניזם חי, מגיע לצמח מן האדמה המדושנת באשלג אשר מיוצר (בין השאר) במפעלי ים המלח.

צריכת האשלגן המומלצת למבוגרים עומדת על 4,700 מ"ג ליום ואילו צריכת הנתרן קטנה בהרבה – כ1500 מ"ג ליום. על אף המלצות אלה, בתזונה המערבית הטיפוסית היחס הוא הפוך – צריכת האשלגן נמוכה וצריכת הנתרן גבוהה. כל אלו מובילים לעלייה בסיכון להתפתחות יתר לחץ דם, ומחלות לב.

לקריאה נוספת

08-02-2012

מסורת של נתינה והתנדבות

מאת מערכת בלוג מפעלי ים המלח

"המתנדבים המגיעים לכאן מספקים להם חוויה אחרת ומתקנת, הורות אחרת, סבאות אחרת" כך מתארת סנדרה, ממועדונית הנוער "קפה רן" בערד, את התנדבות עובדי מפעלי ים המלח במועדונית.

מזה עשרות שנים מתנדבים מאות מעובדי כיל בעשרות מרכזים בבאר שבע, דימונה ירוחם וערד. התנדבות זו, שנרקמה מתוך קשר אישי עמוק עם פעילי המועדוניות השונות, מביאה לסיפוק גדול בקרב עובדי המפעלים השונים; בסוף יום עבודה עמוס, יוצאים המתנדבים להחזיר חזרה לקהילה, והיא מקבלת אותם בזרועות פתוחות.

כפי שכתבנו כאן בעבר, מפעל המעורבות החברתית של כיל התפתח מאוד בשנים האחרונות וכעת מקיף מועדוניות של אקי"ם, איל"ן, בתים חמים לנערות ולילדים, וכן שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות ומכונים והיד עוד נטויה. ילדים, נוער ומבוגרים זוכים לביקורים שבועיים מצד עובדי כיל המהווים להם אוזן קשבת וכתף תומכת.

צפו בסרטון המצורף המאפשר הצצה נדירה וראשונה למפעל המעורבות החברתית של כיל בו שותפים מאות עובדים בזמנם החופשי.

01-02-2012

מחקר ופיתוח – חוד החנית של התעשייה

מאת ד"ר יוסי לאטי, לשעבר מנהל אגף מחקר ופיתוח במפעלי ים המלח.

אגף המחקר והפיתוח של מפעלי ים המלח נחשב לאחד האגפים הגדולים בתחום הכימיה האי-אורגנית בתעשייה הישראלית. במפעלי ים המלח מפיקים אשלג בצורה ייחודית שאינה מקובלת בעולם. האשלג אצלנו מופק מתמיסות מים המלח, בעוד אשר רוב הייצור העולמי של האשלג מקורו ממכרות.

כיוון ששיטת הפקת האשלג מים המלח ייחודית, אין לנו על מי להסתמך לשם רכישת ידע או הרחבתו. לפיכך יש לאגף המחקר והפיתוח משמעות כה חשובה למעקב, לשכלול ולפיתוח תהליכי ההפקה החל מהתמיסות הנשאבות מהים ,וכלה במוצר הסופי. בשל ייחודיות הייצור במפעלי ים המלח, שיטות יצור שפועלות בהצלחה בתעשיות אחרות בעולם, לא בהכרח  תפעלנה בהצלחה כאן. המדינה היחידה שמפיקה אשלג בדומה לישראל היא ירדן. שיפור תהליך, פיתוח תהליך חדש או  פתרון הבעיות המתעוררות בשלבי הייצור השונים מוטל על כתפינו. אנו מתמודדים עם כל סוגיה שעולה באופן ישיר מתהליך הייצור עצמו או ביישום של האשלג ובעזרת החוקרים, הכימאים והמהנדסים שבאגף המחקר אנו משתדלים לספק פתרון שייענה הן על הדרישות הטכנולוגיות והן שיעמוד באמות מידה כלכליות. כמובן שאין אנו עובדים בחלל ריק. שיתוף פעולה עם יתר אגפי החברה ובמיוחד עם הייצור והשיווק הכרחי להצלחה, הן בשל הבנת הבעיות לעומקן, והן בשל ישימותם של הפתרונות המוצעים.

אחת ממטרותיו העיקריות של אגף המחקר והפיתוח במפעל תעשייתי היא  לתמוך בייצור וכן לשמור על איכות גבוהה של המוצר על מנת שנוכל לעמוד בתחרות בשוק העולמי של האשלג. לדוגמא, בשנים האחרונות עסקנו בעיקר במה שנקרא אשלג גרנולרי. האשלג הגרנולרי מיוצר על ידי כבישה של אשלג דק. קיימת נטייה של האשלג הגרנולרי להתפורר עם הזמן. כאן נכנס לפעולה אגף המחקר: בתהליך ארוך ומרתק שבו חקרנו את התהליך הגרנולרי עצמו, הצלחנו להבין את התהליכים הפנימיים לעומק ובכך פתרנו את הקשיים שעמדו לפנינו. מצאנו כי בשל תהליך הפקת האשלג היחודי לנו נוצרים מרכיבים שונים בין גבישי האשלג אשר מאוחר יותר גורמים להתפוררות החומר הגרנולרי. בהקשר לכך נזכיר את אמרתו של רבי שמעון בן לקיש המובאת בתלמוד הירושלמי מסכת ברכות ,"יום תעזבני יומיים אעזבך"; כל מחקר ובמיוחד המחקר התעשייתי חייב בהתמדה ובהמשכיות. ידע אשר הולך לאיבוד גורם לנזק כפול עבור הארגון. לכן המשכיות דורית והתמדה בלמידת נושאים וטכנולוגיות הקשורים לייצור ולשיווק חשובים לרווחת הארגון.

על אגף המחקר והפיתוח  מוטלת החובה  להסתכל קדימה לשנים הבאות, ולשאול את עצמנו אלו קשיים ואתגרים יעמדו בפני מפעלי ים המלח בעתיד. קיימים נושאים אקולוגיים כבדי משקל. נושאים רגולטורים אשר מחמירים מיום ליום בכל העולם ומעמידים אתגר בפני המחקר.

האתגרים שעומדים בפני אגף מחקר ופיתוח בשנים הקרובות הם גדולים. לכן אנו שמים דגש על גיבוי העורף המדעי של האגף בשני תחומים עיקריים: המשך הידוק הקשר עם תמ"י, הזרוע המחקרית כל כיל, וכן שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון. לדעתי, שיתוף פעולה בין אוניברסיטה מקומית גדולה בעלת יכולות מחקר גבוהות לבין תעשייה מפותחת כמו שלנו הכרחי ומתבקש לתועלת שני הצדדים. על כן יזמנו הקמת פורום ממוסד בין האוניברסיטה לכיל דשנים, בהשקעה ראשונית של מפעלי ים המלח. מטרתו של הפורום המשותף להיות כר פורה לפעילות מחקרית הדדית, שיש בה לתרום הן לחוקרים ולאוניברסיטה עצמה והן לתעשייה.

אני מסיים 36 שנים פוריות ומרתקות במפעלי ים המלח. במשך כל פעילותי בחברה ובכל התפקידים שמילאתי, בין אם באגף המחקר של האשלג ובין אם באגף המחקר של החטיבה הכימית, ליוותה אותי הרגשה ותחושה של  שליחות שמולאה תמיד ובסיפוק יומיומי. אגף המחקר והפיתוח הוא אגף חשוב מאין כמוהו שמהווה כר פורה לפעילות מחקרית מרתקת. זהו מקום שבו אנו מייצרים ידע שלא ניתן לייצרו בשום מקום אחר. בשנות עבודתי קמתי כל בוקר עם חיוך ורצון לצאת לעבודה, ובערב הלכתי לישון מתוך הכרה שמיציתי את עצמי באותו היום. אני מאמין שלאגף זה יש עוד עתיד מזהיר במחקר ובהקניית ידע לתחומי התעשייה בה אנו עוסקים, ואני בטוח שהוא ימשיך להתפתח ולהוות את חוד החנית של התעשייה שלנו. זאת ההזדמנות להודות לכול אלה שהיו ממונים עלי אבל עלי להודות ובעיקר לכול אנשי שאלמלא עזרתם ספק אם הייתי מגיע להשגים אליהם הגעתי.

24-01-2012

חילוץ מוצלח

מאת מערכת בלוג מפעלי ים המלח

בסוף דצמבר, קיימה יחידת החילוץ של מפעלי ים המלח אימון תקופתי לשמירה על כשירותה. האימון התקיים בשני אתרי הרס מיוחדים שנבנו לצורך אימון היחידה, האחד בשטח במפעל והשני במושב עין תמר, הנמצא 10 ק"מ דרומית למפעל. בתרגיל, שנמשך 12 שעות, הופעלו אמצעים מיוחדים לחילוץ ולהרמת אלמנטים כבדים ממתכת ובטון שנרכשו בשנה שעברה עם הקמת היחידה.

יחידת החילוץ של מפעלי ים המלח, עליה סיפרנו בעבר, ערכה בסוף דצמבר את אימון הכשירות השנתי שלה. היחידה התאמנה במספר סוגי אתרי הרס: מתקן תעשייתי על בסיס קונסטרוקציות מתכת, מבנה משרדים ראשי מפלטות בטון ומבנים קלים. באימון שולבו אירועי שריפה וחילוץ לכודים ממכוניות שקרסו עליהם צינורות מתכת. באימון נבחנו חברי היחידה בהפעלת הציוד המיוחד, עבודה בתנאי מזג אויר קשים (קור מקפיא), עבודה רציפה לאורך זמן ומעבר של חילוץ לאור יום לעבודה בלילה, שחייבה הפעלת אמצעי תאורה מיוחדים המהווים חלק מהציוד הייעודי של היחידה. מינהלת היחידה נבחנה בהפעלת הכוח במספר אתרי הרס סמוכים כולל פיצול לאתר הרס נוסף בעין תמר מבחינת יכולת השליטה וריכוז מאמץ בהתאם לתרחישי התרגיל. התרגיל נוהל ע"י חברת "ישראטים"-חברת יעוץ המלווה את מפעלי ים המלח בהערכות לרעידות אדמה שנים רבות.

יחידת חילוץ והצלה של מפעלי ים המלח הינה חלק מההיערכות חברת כיל לרעש אדמה אפשרי ומטרתה להעניק שירותי הצלה לכל מרחב התיירות בים המלח. ביחידה, 65 איש מתנדבים עובדי מפעלי ים המלח, מפקד היחידה הוא שמעון אלמקייס, העובד במפעלי ים המלח 31 שנים מציין "מדובר בעובדים ברמה אישית ומקצועית גבוהה ביותר שהתנדבו ליחידה בנוסף לתפקידיהם במפעלים. לאנשים מוטיבציה גבוהה ונכונות לפעול במצבי חירום. באימונים המורכבים שעברו אנשי היחידה, התמחינו בפעולות חילוץ בתנאים קשים. מדובר ביחידת עילית של מפעלי ים המלח".


כאמור, בחודש שעבר התקיים יום אימון ליחידה, בצלאל ורדימון, מנהל אגף החירום במי"ה, מסכם את האימון: "זה היה מבחן חשוב להיערכות מפעלי ים המלח לכל תרחיש בלתי צפוי של אירוע רעידת אדמה. כל הגורמים בשטח פעלו בצורה מיטבית וברמה גבוהה ביותר באירוע מורכב שנמשך שעות רבות, ובתנאי מזג אוויר קשים מאד. מפעלי ים המלח ממשיכים לקדם את היערכותם לאירוע רעידת אדמה על פי התרחיש הלאומי שקבעה מדינת ישראל. אימון זה הינו החלק הראשון מתוך תוכנית דו שנתית של אימון היחידה, הכשרת עובדים נוספים שיעברו אימון הקמה במתקן ייעודי, אימון מתקדם לצוותים המקצועיים, אימון צוותי סריקה ופינוי מפעליים ועוד. אנו משקיעים מאמצים גדולים להתכונן לתרחישי רעידת אדמה מתוך תקווה שנמשיך רק להתאמן ולא נזדקק להשתמש בידע ובניסיון זה".

16-01-2012

מפעלי ים המלח ביריד התעסוקה באוני' בן גוריון

מאת נילי עזריאל – ראש יחידת גיוס וקליטה, מפעלי ים המלח.

כמו בכל שנה, גם השנה השתתפה חברת מפעלי ים המלח ביריד התעסוקה השנתי באוניברסיטת בן גוריון. זו הזדמנות מצוינת בשבילנו לקלוט עובדים חדשים לחברה, ולסטודנטים הצעירים לעשות את צעדם הראשון בעבודה משמעותית ומרתקת.

בכל שנה מקיימת אוניברסיטת בן גוריון שבנגב שני ירידי תעסוקה: בתחילת השנה ובסופה. בירידים משתתפות עשרות חברות, מהבולטות במשק הישראלי. כבכל שנה, גם השנה, השתתפו חברות כיל, לרבות מפעלי ים המלח, ביריד התעסוקה, וזאת על מנת לאתר סטודנטים מצטיינים שיצטרפו לשורות החברה.

למפעלי ים המלח ניסיון רב בירידים הללו. ההשתתפות ביריד היא דרך מצוינת ליצירת קשר בינינו לבין הסטודנטים שמתעניינים בתחומי התעסוקה שאנו מציעים. לרוב גם עולות שאלות רבות ביריד לגבי מפעלי ים המלח, שכן ישנו מידע רב שלא ידוע לסטודנטים על החברה ופועלה, וגם בשביל זה אנחנו שם: לענות לכל המתעניינים, להציג ולהכיר את עצמנו.

יריד התעסוקה הוא סימפוזיון מרתק שמחבר בין מפעלי ים המלח לבין המתעניינים, וכמובן העובדים העתידיים. ביריד אנו מציעים משרות רבות שפתוחות למתמודדים השונים. השאיפה היא למצוא מהנדסים לתחומים השונים: מהנדסי כימיה, מהנדסי מכונות, מהנדסי תקשורת ומהנדסי חשמל. מהנדסי כימיה למשל, חסרים בכל הדרום, על כן זהו תפקיד מבוקש ונחשק ביותר. חוקרים ולבורנטים הם דוגמאות נוספות לתפקידים הרבים  שאנו מחפשים לאייש בחברתנו.

לא במקרה אנו משתתפים ביריד תעסוקה סטודנטיאלי, שכן המטרה היא לעניין סטודנטים בשנה שלישית או רביעית ללימודיהם ולקלוט אותם לחברה עם סיום לימודיהם. היריד עצמו הוא מסגרת חיונית להכרות שכזו בינינו לסטודנטים, ודרכו אנו מאתרים מועמדים פוטנציאליים.

השאיפה שלנו בהשתתפות בירידים אלו היא לקלוט עובדים מצוינים לחברה. אנו מגלים תמיד מועמדים מצוינים שמתעניינים בתפקידים השונים שיש לנו להציע, ורואים בהם את המאגר העיקרי לעובדי החברה. כבר ביריד עצמו אנו מקיימים מעין "ראיונות" ראשוניים וכך גם מכירים, כבר מההתחלה, את המתעניינים באופן אישי. אנו גם מביאים מהנדסים מהחברה שיענו על השאלות שעולות, ויוצרים שיח פורה עם הסטודנטים הצעירים.

יריד התעסוקה באוניברסיטת בן גוריון מהווה הזדמנות מעולה ליצירת קשר בין החברה לקהילה המקומית, והוא תורם רבות ליצירת והרחבת מקומות עבודה בסביבת הדרום. מפעלי ים המלח גאה להשתתף בירידים ולקלוט לשורותיה תושבים צעירים שנמצאים בתחילת דרכם לקראת קריירה מקצועית.

08-01-2012

ראיון עם מנכ"ל מפעלי ים המלח – דני חן

מנכ"ל מפעלי ים המלח, דני חן, התראיין בתכניתו של עודד לוינסון בגלי צה"ל, 'התכנית הכלכלית'. שודר ב4.1.2012

קטע מן הראיון:

עודד לוינסון: אתה יודע, אנחנו רואים, כל מי שטס מעל ים המלח רואה את זה עוד יותר בבירור, ואפילו סתם בנהיגה לאורך ים המלח, רואים את התכווצותו, נסיגתו, התייבשותו של ים המלח,בהקשר הזה קודם כל חשוב לציין שההתכווצות איננה נובעת מהפעילות השוטפת של מפעלי ים המלח, אבל מן הצד השני מה ניתן לעשות כדי שהסיפור הזה ייפסק, בעיקר נוכח העובדה שאם יזרימו מים במסגרת תעלת הימים וכולי, העניין בין השאר ידלל את מליחות המים בים המלח ואז שיעור האשלגן היחסי יפחת.

דני חן: אני שמח שכבר בתודעה הציבורית, וכמו שציינת, הסיבה העיקרית לייבוש הים מובנת כמניעת מים מתוקים שיגיעו אליו.אני לא יכול להאשים שום ממשלה, לא ממשלת ירדן או ישראל,לבנון, שתופסת את המים המתוקים כדי להרוות קודם כל את האוכלוסייה הגדלה פה באיזור שלנו. מאה שנה קודם חיו סביב האגן של הכנרת ירדן כשני מיליון איש, היום חיים כעשרים מיליון איש. רמת החיים עלתה פלאים וצריכת המים של התושבים עלתה פלאים. לכן אני מבין בהחלט שהמדינה צריכה את המים האלה קודם כל לתת לאוכלוסייה ולחקלאות של אותן מדינות. וזאת הסיבה העיקרית שאין זרימות מים לים המלח, ים המלח, השטח שלו ידוע, יש אידוי, ולכן הוא מתכווץ. מה ניתן לעשות?אני חושב שזאת בעיה שהמדינה צריכה לטפל בה, אחד הפתרונות שמועלים הוא כמובן תעלת הימים בין הים האדום לים המלח…

עודד לוינסון: אני סקפטי לגבי ההקמה של הפרוייקט הזה בסופו של יום, אבל בוא רגע אחד נדבר על נושא נוסף שנוגע לים המלח ואף הוא מדובר רבות כמו שציינו קודם, קציר המלח. קודם כל חשוב לציין, המלח שהצטבר בתחתית הימה בעצם נובע מן הפסולת שיוצאת מייצור האשלגן, וחלק מהתהליך הוא באמת החזרת החומרים הללו שמתהווים על פני הקרקעית. אנחנו היינו ערים למחלוקות רבות, ארוכות וממושכות באשר לאופן, לאופן הטיפול במשקעים הללו, כאשר לבסוף הוחלט לא על העתקת המלונות אלא על קציר המלח. העניין הזה קודם כל נאמד בעלות של מיליארדי שקלים, על מה אנחנו מדברים היום?

דני חן: הפרוייקט נאמד במושגים של ערך נוכחי של הקמתו ותפעולו בכארבעה מיליארד שקלים.

עודד לוינסון: כאשר חשוב לציין שחלק נועד לעצור את התהליך,חלק נועד לתקן את נזקי העבר והחלק האחר נועד בעצם למנוע את הישנות הבעיה הזו.

דני חן: ראשית, אני רוצה למחות על הביטוי פסולת כי התהליך שקורה בבריכה חמש הוא תהליך טבעי לחלוטין, תמיסות של ים המלח מוזרמות לבריכה הזו, השמש עושה את עבודתה ותו לא .כל השאר זה כימיה פשוטה של דיאגרמות פאזות של מלחים, שכשנפח מתכווץ בגלל האידוי, שוקע מלח בישול בקרקעית הבריכה. אגב, התהליך הזה קורה כיום בים המלח באגן הצפוני הטבעי, האם מישהו קורא למלח ששוקע שם פסולת תעשייתית?

להאזנה לראיון המלא:

מנכ"ל מפעלי ים המלח – דני חן בראיון לתכנית הכלכלית by dswblog

01-01-2012

כיל מחזירה לקהילה

מאת מערכת בלוג מפעלי ים המלח

במסגרת שיתוף פעולה של כיל דשנים עם פנימיית עדן, פנימייה טיפולית לנערות, תרמו החברות מפעלי ים המלח ורותם אמפרט נגב לשיפוץ בית למען בוגרות הפנימייה, וכן אירחה חלק מהן לטובת התנסות בעבודה בחברה והרחבת אופקים בתחומים שונים.

בפנימיית עדן, פנימייה טיפולית השוכנת בקיבוץ כרמיה, מתגוררות כיום כ-40 נערות. במסגרת מיזם "עתיד מתוק", הנערות מייצרות עוגות ועוגיות במאפייה באשקלון ומוכרות אותן לעסקים. בשלוש השנים האחרונות, הנהלת כיל והחברות מפעלי ים המלח ורותם אמפרט נגב לוקחות חלק במיזם ורוכשות מהנערות דברי מאפה. בערבי חג אף מתבצעות מכירות של העוגות לעובדים.

השנה הידקו החברות את שיתוף הפעולה שלהן עם הפנימייה. מלבד תרומה של כ-70,000 ₪ לשיפוץ בית למען בוגרות הפנימייה, אירחו החברות קבוצה של עשר בנות מהפנימייה שהתנסו במגוון תפקידים במסגרת החברה. עם תחילתה של חופשת הקיץ נערך מכרז בין בנות הפנימייה, שהגישו את מועמדותן לתפקידים מובילים במיזם. נערכה התאמה בין תפקידים אלה וכישוריהן של הבנות לתפקידים שקיימים במפעל רותם אמפרט ובמפעלי ים המלח, והן הוזמנו ליום של התנסות והרחבת אופקים. בין היתר התנסו הבנות בתפקידי רכש, הנהלת חשבונות וחשבות. כל נערה ישבה במשך כארבע שעות בחברת עובדת או עובד ולמדה על מהות התפקיד ודרישותיו, במטרה לחוש אותו כ"עובד מן השורה".

מיזם "עתיד מתוק" הוקם מתוך גישה טיפולית הרואה בהתנסות העסקית הזדמנות לשלב הקניה של כישורי חיים, ביטחון עצמי, תרפיה ושכר. תפקידי המטה וההנהלה, בהן מתנסות הבנות, בנוסף לאפייה ולמכירות, מכין אותן לחיים בכך שהוא מכיר להן את מגוון האפשרויות שיעמדו בפניהן עם צאתן לעולם הגדול.

"אנחנו שמחים על האפשרות לתת לבנות הזדמנות להתנסות בתפקידים בחברות כיל דשנים", אומרת חגית דהן, מזכירת מנכ"ל כיל דשנים והאחראית ל"חיבור" בין החברות לבנות המיזם, "העובדים התרגשו מהמפגש הייחודי ומהחוויה. בנוסף לרכישת עוגות לאורך השנה, נשמח להמשיך לשתף פעולה עם המיזם הייחודי". לדברים אלה הצטרפה גם אורלי סיבוני, מנהלת מיזם "עתיד מתוק": "אנו שמחות ומוקירות תודה לכיל דשנים על היותה החברה הראשונה שפתחה את הדלת לנערות שלנו, לצורך התנסות בשוק העבודה".

נראה שחווית המפגש וההתנסות בחברות תרמה רבות לנערות, כפי שהן מעידות בעצמן. "שובצתי למחלקת התקשרויות ולמדתי על הצרכים של המערכת, על חוזים ועל התנהלות החברה באופן כללי", אומרת נ', בת 17.5, העוסקת בשיווק במסגרת המיזם, "צוות העובדים היה חם, לבבי ומקבל. החוויה אתגרה אותי וחיזקה את הרצון לשאוף גבוה. פגשתי נשים מדהימות, שמפתחות את עצמן גם בעבודה וגם כאימהות לילדים, שזה מדהים בעיניי. אני בטוחה שגם אני אבחר בדרך הזאת. היה לי כיף גדול, קיבלתי המון פרגון ויצאתי בתחושה מחוזקת שגם אני יכולה. מקווה שנוכל לעשות זאת שוב. תודה רבה על החוויה".

...678910...


דוח אחריות תאגידית