כשלושה מיליון ש"ח נאספו בערב ההתרמה השנתי של עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה. בין התרומות הבולטות בערב הייתה תרומתה של קבוצת כימיקלים לישראל שתרמה מיליון ₪.
פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, מר עקיבא מוזס, מנכ"ל כי"ל ויו"ר עמותת ידידי סורוקה, דני חן מנכ"ל מפעלי ים המלח, ד"ר מיקי שרף, מנהל ביה"ח, פרופ' מתי ליפשיץ, יו"ר החטיבה לרפואת ילדים בסורוקה
עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה בניהולה של הגב' דבורה אורן עורכת ערב התרמה שנתי, ובכל שנה מוכיחים תושבי הנגב את רוחב לבם ואת הקשר האמיץ שלהם עם בית החולים.
תרומות בסך של כשלושה מיליון ₪ נאספו בערב ההתרמה שהתקיים בסוף השבוע שעבר באולמי "אגמים" והן מוקדשות להמשך בינוי ולהצטיידות של אגף מרפאות ילדים החדש במרכז סבן לרפואת ילדים. בין התורמים: כיל, ועד עובדי מפעלי ים המלח, מועצת העובדים של תרכובות ברום, מועצת העובדים של פריקלאס ים המלח ועוד.
בערב נכחו הרמטכ"ל לשעבר מר גבי אשכנזי יו"ר קרן רש"י, מר אלי אללוף מנכ"ל קרן רש"י, מר גדי כהן, סמנכ"ל וראש חטיבת תשתיות ולוגיסטיקה בכללית, פרופ' רבקה כרמי נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון, מר עקיבא מוזס מנכ"ל כיל ויו"ר עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה, אשר גרינבאום המשנה למנכ"ל כיל ומנהל תפעול ראשי, אשר רפפורט סמנכ"ל בכיר למשאבי אנוש, דני חן מנכ"ל כיל דשנים וניסים אדק מנכ"ל כיל מוצרים תעשיתיים, ד"ר מיקי שרף מנהל בית החולים סורוקה, הנהלת ועובדי החטיבה לרפואת ילדים בסורוקה, ראשי רשויות ומועצות מקומיות,ואישי ציבור רבים.
הרמטכ"ל לשעבר – מר גבי אשכנזי, ברך בשם קרן רש"י את הנוכחים בערב שהכנסותיו מוקדשות להמשך בינוי ולהצטיידות אגף מרפאות ילדים החדש במרכז סבן לרפואת ילדים.
על תרומתה של כיל הכריז מר עקיבא מוזס, מנכ"ל כימיקלים לישראל, המשמש גם כיו"ר עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה: "לפעולתם של בית החולים סורוקה ושל צוות הרופאים והעובדים המסורים שלו יש חשיבות גבוהה מאוד בעיר באר־שבע ובנגב בכלל. גיוס הכספים בערב ההתרמה מאפשר לבית החולים ולמחלקות הילדים בפרט, להמשיך ולתת שירות רפואי מתקדם ביותר כמו גם להמשיך ולהתפתח. אני מודה לכל התורמים הנכבדים ולכל מי שתרם להצלחתו של אירוע ההתרמה. כחברה שעיקר פעילותה היא בנגב, רואה כיל בסורוקה עוגן מרכזי אשר מספק מענה מקצועי לכל תושבי הנגב. כיל גאה להעניק בכל שנה תרומה לבית החולים סורוקה שממשיך בפעילותו הברוכה לטובת כלל התושבים באזור".
בנוסף, גם ועד העובדים של מפעלי ים המלח הכריז על תרומה נכבדת של 100,000 ₪
ד"ר מיקי שרף, מנהל ביה"ח סורוקה הודה לתורמים הרבים: "הרכב הצוות בחטיבה לרפואת ילדים בסורוקה, כמו גם הניסיון הרב שלו, מציבים אותו כמוביל במערכת הבריאות בישראל תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים העומדים בקנה מידה של מרכזים יוקרתיים בארץ ובעולם. עם פתיחת המרפאות החדשות בסיוע קרן רש"י שגייסה עבורנו את התרומה הראשונה ממשפחת גודמן, ותודות לקרן סבן, יתאפשרו תנאים טובים יותר למטופלים, נוחות למלווים וסביבת עבודה משופרת לצוות הרפואי המסור. הסכום שנאסף יסייע לנו בהמשך בינוי ובהצטיידות האגף החדש ויאפשר לנו להמשיך ולהעניק לתושבי הנגב את השירות הרפואי הטוב ביותר".
זו השנה הרביעית שבה מפעלי כיל, ובכללם מפעלי ים המלח, מצטרפים למיזם כיבוי האורות ביום כדור הארץ. הערב, בשעה 20:00, יוחשכו המפעלים בדרום למשך שעה אחת לציון יום כדור הארץ והמאבק בהתחממות הגלובלית. האזינו למשנה למנכ"ל כיל, אשר גרינבאום בראיון לרדיו דרום על המיזם ופעולות נוספות של כיל לשמירה על הסביבה.
במהלך החג, מפעלי ים המלח ורותם אמפרט נגב מזמינים אתכם לבוא לסדרה של תערוכות ייחודיות ועשירות בסרטונים, תמונות וחומרים נוספים, אודות הנגב, המפעלים והחיבור המיוחד בין האנשים, התעשייה והאזור.
התערוכות מוצגות באוהלים הממוקמים בצמתים מרכזיים באזור. ביקור בתערוכות יאפשר לכם ללמוד אודות ההיסטוריה המרתקת של המקום הנמוך ביותר בעולם – כיצד נוצר ים המלח, מהו האשלג ומה חשיבותו, סיפורה של תעשיית האשלג בארץ ישראל ועוד ועוד. בנוסף, תוכלו ללמוד ולראות מהו פוספט, כיצד כורים וכיצד משקמים מכרות ומחזירים אותם לידי החי והצומח.
ארבעת אוהלי התערוכה ממוקמים בכביש 90 צפונית למינחת בר יהודה, מול מפעלי ים המלח,סמוך למכתש הקטן (מכביש 25, על נתיב מכרות הפוספטים) ועל דרך עפר מדרום לנחל צין ומצפון להר צין.
פורום CAP – Community Advisory Panel הינו פורום המתבסס על מפגשים משותפים הנערכים אחת לכמה חודשים, בין נציגי חברות כיל דשנים בנגב – "מפעלי ים המלח" ו"רותם אמפרט נגב" לבין תושבי האזורים הסמוכים למפעלים, גופים ירוקים ועוד. במסגרת הפורום דנים המשתתפים בבעיות ונושאים החשובים לשני הצדדים, ובעיקר בבעיות סביבתיות המדאיגות את התושבים וביוזמות שיתוף פעולה בין החברה לבין הקהילה.
החברות מפעלי ים המלח ורותם אמפרט נגב מנהלות שיח משותף עם ארגוני סביבה, רשויות מקומיות, משרדים ממשלתיים, רשויות סטטוטוריות, אוניברסיטאות ומכוני ממחקר והקהילה האזרחית. השיח עוסק בנושאים שונים הקשורים לפעילות החברה ובנקודות השקתה לחיי התושבים ולסביבה, במטרה לקדם יחסים חיוביים ופוריים. על מנת לקדם את הקשר המשותף הוקם בשנת 2005 פורום CAP במפעלי ים המלח על פי עקרונות תכנית Responsible Care, וכמה שנים מאוחר יותר הוקם פורום CAP של חברת רותם אמפרט נגב במישור רותם.
במסגרת הפורום של מפעלי ים המלח, בעקבות בקשה שהועלתה על ידי חקלאים מנאות הכיכר, הקצתה מפעלי ים המלח כ-900 דונם לפעילות חקלאית מתוך השטחים שבזיכיונה. כמו כן, הוקמה תחנת ניטור בתוך היישובים על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה המשדרת את תוצאות הניטור און-ליין לאתר אינטרנט, נערכו ביקורים הדדיים של התושבים במפעלי הייצור ועוד.
פעילות הפורומים מתקיימת בהתאם לדגם הפועל מאז אמצע שנות השמונים בצפון אמריקה ובאירופה. הפורום פועל במתכונת הפעילות של CAPs – Community Advisory Panels, הנגזרת מעקרונות תכנית ה- Responsible Care של התעשייה הכימית בישראל. התכנית מותאמת בתכניה לתנאים הסביבתיים והחברתיים בארץ, והיא מיושמת במטרה לחזק את הקשר בין המפעל לקהילה ולסביבה ולפתח שיח מושכל ופורה המבוסס על מידע אמין ומקצועי.
הפורום כולל כשישה מפגשים בשנה בהם משתתפים נציגי התושבים, נציגי המפעלים הארגונים הירוקים, סטודנטים ואורחים מתעניינים. הפורום מקבל דיווחים שוטפים אודות התנהלותו של המפעל ועל עמידתו בתקנים סביבתיים.
בשנים 2010-2009 התקיימו בנוסף לפורומים מפגשים בין התושבים למפעלי ים המלח בנושאים שונים, ביניהם קידום שימור הסביבה באזור סיור לאורך המסוע, היכרות עם מתקן הגז ושילובו בתפעול תחנות הכוח במפעל ועוד. לבקשת התושבים הם שולבו במערך הבטיחות של המפעל כשותפים, הן בתרגול והן במקרי חירום. בנוסף, הפורום סייע מאוד בנושא יחסי קהילה-תעשייה וכן בקידום העסקה של תושבי האיזור.
ב29.2 פורסמה כתבה ב Ynet על חשיבות צריכת האשלגן, והיחס בין נתרן לאשלגן בתזונה היומיומית. הכתבה הציגה מחקר אמריקני שמצא כי פער גדול מדי בין צריכת אשלגן לצריכת נתרן – קרי מעט מדי אשלגן ויותר מדי נתרן – מוביל לסיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב וכלי דם.
מתוצאות המחקר עולה כי תזונה מאוזנת ובייחוד איזון ביחס נתרן-אשלגן, היא חיונית להגנה מפני מחלות לב. נתרן שהוא מרכיב במלח בישול (נתרן-כלורי), נמצא במרבית המזונות המעובדים, ואילו אשלגן נמצא בכמות גבוהה בירקות עליים ועמילניים (שמיר, תפוח אדמה), בפירות יבשים ובדגנים מלאים. האשלגן, שהוא מרכיב חיוני לצמח ולכל אורגניזם חי, מגיע לצמח מן האדמה המדושנת באשלג אשר מיוצר (בין השאר) במפעלי ים המלח.
צריכת האשלגן המומלצת למבוגרים עומדת על 4,700 מ"ג ליום ואילו צריכת הנתרן קטנה בהרבה – כ1500 מ"ג ליום. על אף המלצות אלה, בתזונה המערבית הטיפוסית היחס הוא הפוך – צריכת האשלגן נמוכה וצריכת הנתרן גבוהה. כל אלו מובילים לעלייה בסיכון להתפתחות יתר לחץ דם, ומחלות לב.
"המתנדבים המגיעים לכאן מספקים להם חוויה אחרת ומתקנת, הורות אחרת, סבאות אחרת" כך מתארת סנדרה, ממועדונית הנוער "קפה רן" בערד, את התנדבות עובדי מפעלי ים המלח במועדונית.
מזה עשרות שנים מתנדבים מאות מעובדי כיל בעשרות מרכזים בבאר שבע, דימונה ירוחם וערד. התנדבות זו, שנרקמה מתוך קשר אישי עמוק עם פעילי המועדוניות השונות, מביאה לסיפוק גדול בקרב עובדי המפעלים השונים; בסוף יום עבודה עמוס, יוצאים המתנדבים להחזיר חזרה לקהילה, והיא מקבלת אותם בזרועות פתוחות.
כפי שכתבנו כאן בעבר, מפעל המעורבות החברתית של כיל התפתח מאוד בשנים האחרונות וכעת מקיף מועדוניות של אקי"ם, איל"ן, בתים חמים לנערות ולילדים, וכן שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות ומכונים והיד עוד נטויה. ילדים, נוער ומבוגרים זוכים לביקורים שבועיים מצד עובדי כיל המהווים להם אוזן קשבת וכתף תומכת.
צפו בסרטון המצורף המאפשר הצצה נדירה וראשונה למפעל המעורבות החברתית של כיל בו שותפים מאות עובדים בזמנם החופשי.
מאת ד"ר יוסי לאטי, לשעבר מנהל אגף מחקר ופיתוח במפעלי ים המלח.
אגף המחקר והפיתוח של מפעלי ים המלח נחשב לאחד האגפים הגדולים בתחום הכימיה האי-אורגנית בתעשייה הישראלית. במפעלי ים המלח מפיקים אשלג בצורה ייחודית שאינה מקובלת בעולם. האשלג אצלנו מופק מתמיסות מים המלח, בעוד אשר רוב הייצור העולמי של האשלג מקורו ממכרות.
כיוון ששיטת הפקת האשלג מים המלח ייחודית, אין לנו על מי להסתמך לשם רכישת ידע או הרחבתו. לפיכך יש לאגף המחקר והפיתוח משמעות כה חשובה למעקב, לשכלול ולפיתוח תהליכי ההפקה החל מהתמיסות הנשאבות מהים ,וכלה במוצר הסופי. בשל ייחודיות הייצור במפעלי ים המלח, שיטות יצור שפועלות בהצלחה בתעשיות אחרות בעולם, לא בהכרח תפעלנה בהצלחה כאן. המדינה היחידה שמפיקה אשלג בדומה לישראל היא ירדן. שיפור תהליך, פיתוח תהליך חדש או פתרון הבעיות המתעוררות בשלבי הייצור השונים מוטל על כתפינו. אנו מתמודדים עם כל סוגיה שעולה באופן ישיר מתהליך הייצור עצמו או ביישום של האשלג ובעזרת החוקרים, הכימאים והמהנדסים שבאגף המחקר אנו משתדלים לספק פתרון שייענה הן על הדרישות הטכנולוגיות והן שיעמוד באמות מידה כלכליות. כמובן שאין אנו עובדים בחלל ריק. שיתוף פעולה עם יתר אגפי החברה ובמיוחד עם הייצור והשיווק הכרחי להצלחה, הן בשל הבנת הבעיות לעומקן, והן בשל ישימותם של הפתרונות המוצעים.
אחת ממטרותיו העיקריות של אגף המחקר והפיתוח במפעל תעשייתי היא לתמוך בייצור וכן לשמור על איכות גבוהה של המוצר על מנת שנוכל לעמוד בתחרות בשוק העולמי של האשלג. לדוגמא, בשנים האחרונות עסקנו בעיקר במה שנקרא אשלג גרנולרי. האשלג הגרנולרי מיוצר על ידי כבישה של אשלג דק. קיימת נטייה של האשלג הגרנולרי להתפורר עם הזמן. כאן נכנס לפעולה אגף המחקר: בתהליך ארוך ומרתק שבו חקרנו את התהליך הגרנולרי עצמו, הצלחנו להבין את התהליכים הפנימיים לעומק ובכך פתרנו את הקשיים שעמדו לפנינו. מצאנו כי בשל תהליך הפקת האשלג היחודי לנו נוצרים מרכיבים שונים בין גבישי האשלג אשר מאוחר יותר גורמים להתפוררות החומר הגרנולרי. בהקשר לכך נזכיר את אמרתו של רבי שמעון בן לקיש המובאת בתלמוד הירושלמי מסכת ברכות ,"יום תעזבני יומיים אעזבך"; כל מחקר ובמיוחד המחקר התעשייתי חייב בהתמדה ובהמשכיות. ידע אשר הולך לאיבוד גורם לנזק כפול עבור הארגון. לכן המשכיות דורית והתמדה בלמידת נושאים וטכנולוגיות הקשורים לייצור ולשיווק חשובים לרווחת הארגון.
על אגף המחקר והפיתוח מוטלת החובה להסתכל קדימה לשנים הבאות, ולשאול את עצמנו אלו קשיים ואתגרים יעמדו בפני מפעלי ים המלח בעתיד. קיימים נושאים אקולוגיים כבדי משקל. נושאים רגולטורים אשר מחמירים מיום ליום בכל העולם ומעמידים אתגר בפני המחקר.
האתגרים שעומדים בפני אגף מחקר ופיתוח בשנים הקרובות הם גדולים. לכן אנו שמים דגש על גיבוי העורף המדעי של האגף בשני תחומים עיקריים: המשך הידוק הקשר עם תמ"י, הזרוע המחקרית כל כיל, וכן שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון. לדעתי, שיתוף פעולה בין אוניברסיטה מקומית גדולה בעלת יכולות מחקר גבוהות לבין תעשייה מפותחת כמו שלנו הכרחי ומתבקש לתועלת שני הצדדים. על כן יזמנו הקמת פורום ממוסד בין האוניברסיטה לכיל דשנים, בהשקעה ראשונית של מפעלי ים המלח. מטרתו של הפורום המשותף להיות כר פורה לפעילות מחקרית הדדית, שיש בה לתרום הן לחוקרים ולאוניברסיטה עצמה והן לתעשייה.
אני מסיים 36 שנים פוריות ומרתקות במפעלי ים המלח. במשך כל פעילותי בחברה ובכל התפקידים שמילאתי, בין אם באגף המחקר של האשלג ובין אם באגף המחקר של החטיבה הכימית, ליוותה אותי הרגשה ותחושה של שליחות שמולאה תמיד ובסיפוק יומיומי. אגף המחקר והפיתוח הוא אגף חשוב מאין כמוהו שמהווה כר פורה לפעילות מחקרית מרתקת. זהו מקום שבו אנו מייצרים ידע שלא ניתן לייצרו בשום מקום אחר. בשנות עבודתי קמתי כל בוקר עם חיוך ורצון לצאת לעבודה, ובערב הלכתי לישון מתוך הכרה שמיציתי את עצמי באותו היום. אני מאמין שלאגף זה יש עוד עתיד מזהיר במחקר ובהקניית ידע לתחומי התעשייה בה אנו עוסקים, ואני בטוח שהוא ימשיך להתפתח ולהוות את חוד החנית של התעשייה שלנו. זאת ההזדמנות להודות לכול אלה שהיו ממונים עלי אבל עלי להודות ובעיקר לכול אנשי שאלמלא עזרתם ספק אם הייתי מגיע להשגים אליהם הגעתי.
5 תגובות | הוסף תגובה